בזמן הלידה (בייחוד בלידה ראשונה) יש צורך לעיתים קרובות בחיתוך של אזור הכניסה לנרתיק על מנת לאפשר את מעבר הילוד אל מחוץ לנרתיק ללא קרעים באזור הדגדגן או הסוגר הרקטלי.

 

החיתוך נעשה לרוב במספרים לצד הימני-תחתון של הנרתיק.

קיים היום ויכוח בספרות האורוגינקולוגית (התמחות ברצפת האגן של האישה) לגבי הנזק לעומת תועלת של חתך זה במניעת הפרעות תפקודיות ומבניות של רצפת האגן ואחוזי החיתוך תלויים במבנה היולדת, בילוד ובניסיון המיילד.

בפועל, ב-90% מהלידות ראשונות וב-50% מהלידות החוזרות מבוצע חיתוך החיץ. 

האיזור שנחתך במהלך החיתוך כולל שכבות רירית ועור של הנרתיק ולעיתים קרובות נחתכים גם שרירים שונים החיוניים לתפקוד תקין של פתח הנרתיק ובעיקר שריר הסוגר (bulbocavernous muscle) שמעצב את הכניסה לנרתיק ואחראי למבנה הבסיסי שלו.

החיתוך עלול לפגוע גם בשריר האחראי לכיווץ והצרה של הנרתיק בזמן יחסי מין, האחראי בין השאר ליצירת חיכוך והנאה מקסימלים.

הריפוי לאחר הלידה איטי והתוצאה אינה תמיד סימטרית ולעיתים לא כוללת את השריר המדובר.

דר' שפירא מבצע ניתוח מקומי לאיתור השרירים הטבעתיים ותפירה מתאימה (רויזיה) של אזור הנרתיק והפות מיד לאחר הלידה תוך הקפדה על החזרת האנטומיה התקינה ושמירה על המראה והתפקוד התקינים לפות ולנרתיק.